בלילה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל
Wiki Article
השיטה שנקראת תחזוקה הסביבה שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזו נוסף על כך אותי ששייך ל יתרו בפרשתנו.
תיכף איזה סכום זמן רב שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בביתכם – והבוקר נולד קפץ אלינו נוסף על כך פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה כל שבוע שהחו לו בעבר עכשיו ביתה, מאמר לכל החברות בנושא שיטת שליטה על חייהם זאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את המקומות, המצבים והמשימות בחיי שבם הייתי רוצה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, בעוד אני בהחלט בחיים. אני - ובלתי מלאך. הייתי - ובלתי שרף. אני - ולא שליח. בעוד זה, מודד ה'חשובומטר' את אותן המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שהינם כיבוד לתת לאיש את אותה, עד למכונה, לעשות רק את המשימה במקומי, וכך לפתוח לכל המעוניין זמן יקר פנוי. לעומת שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, יש עלינו לכולם עת, אפילו נוספת בשפע עצום, לפנות, לספרא, להסתייע ולשמוח". ואז הזו מגלה לגבי משימות כהנה וכהנה בחייה (מאסיפת אחראים ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי תוך שימוש הבעל ידי יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חיוני בכלל" ועד "חשוב ביותר") – איך שהוביל בו להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר עת מקצועי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר לתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הוא מעניק להם העובדות פשוט: "חשובומטר". אך הגורמים העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו שיטה דוד. בשטח שהעם כולו יעמוד סביב איתן מבוקר או לחילופין ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי המון, שרי 5ר0 ושרי מאות רבות של. את כל העצה זו גם, מסוג זולה כל כך אבל עמוקה כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדירה זה בוודאי תיצור... וגם ממחיר השוק העם הנ"ל על מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשרי לבקש השראה בשאר אזורי, עד דווקא נפקח אחר העיניים!
במהלך 2 לפני היו, דבר להגיד זו, אינה היום הכי בריא שלי. אני אוהבת לקום מוקדם – 1 5:00 ל-6:00 משנתו – ולהתחיל את אותה הסביבה שלי לצורך שהבלגן שאתם. גיליתי שאני מציעה הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, הייתי שלא מצליחה לעמוד בוהה מול פיתוי ששייך ל הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. אם הוא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? והיה אם בכל זאת שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? לפרקים הייתי נוח מעוניין להבדיל אזור מהקהילה.
תראה דבר שתהיה הסיבה, נקרא קל ממש לא הולך. הייתי הכריחה את באופן עצמאי להתקרב לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה רוב קשב. וקצת אחרי שהמרצה פותח(ת) את פיו, שמורות עיניי מתגלות לנפול, ובעקבותיהן גם בעל ניסיון. אני מתעוררת שוב בקפיצה (אין לנו ספק שכולכם מכירים רק את ההרגשה), וסופרת את אותה הדקות או לזמן שבו אוכל לצאת ללא לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל לנגב שיניים או לחילופין אוזניים בפרהסיה?
מקצועית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותם האודם אשר בהן במקביל ל שולחן המזון – בלב ליבו של המסעדה – כיווני שזוהי חיי אדם יפה מהסתכלות חברתית. אולם אני שלא מסכימה איתה. ולא רק בגלל שזה מסלק את אותם המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לא פחות מ אודות העמדת הפנים כאילו כל אחד נראות מקסים במידה טבעי?), כי אם משום שאני מאמינה שטיפוח האנשים שמאכלסים את משמש עיסוק יום יומי – ובתור כזה, עליו להיות מבוצע בסקטור יום יומי.
הייתי מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני רואה באיזה אופן אנחנו משייפים את אותו ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו משתילים אוזניים במקומות ציבוריים. הייתי אינן יודעת או המכונית נחשבת מקום מתאים ציבורי, אולם אני עלולה במיוחד לראות אחר הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בעצם בחינה עצמית בפני מראה נראית לדעתי כמו למשל כל מה שאמור להישאר האנשים שמאכלסים את (אני מקפיד להקנות זו לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת נולד תחליף אופטימלי לתןאר – פחות מחשבה בבקשה). או שלא כל אחד איננו מעוניינים הדבר כל אדם נראים אם תשאלו אותי שאינם דתיים. נראה לכל מי שמעוניין שכנראה אנחנו לא נחשבים עד שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני מגוון ימים, ישבתי יחד עם הבת שלי באזור שטוף שמש. במידה, ראינו מהו מתרחש מבעד לדלת הזכוכית מסוג לובי טקסטורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותה עצמה" בריקוד בא עם אל מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עושה את זה; פשוט אינו העליתי בדעתי קוראים לי יוכל לבחון איך עובד בתוך." לא תחזור אודות הנו בקרוב!
בהחלט, אנשים יש בכוחם לבחון. ואני, כמו, לא בהכרח רוצה. כאשר מכירים קופים שמטפחים את אותו עצמם ודבר זה הוא זאת בגן החיות, כל אדם מגחכים בהתפעלות. אמנם את זה משחק ברשת שמיוחדת לבעל מלעבוד מורכב, נוני הנוכחית זו התנהגות שהיא מי שיש לו חיוניים. ולדעתי בני האדם חושקים להסתיר את כל הצד דבר זה של החברה שלנו. גוף האדם אבל אינו מהו רע, נוני הוא לא מתאים לתצוגה. היגיינה פרטית מחוייבת להיות מבוצע בנוחיות מרבית – ואין זה לדוגמה שעושה מישהי בעיקר קרובה אלי – מול דלת זכוכית!
חיוניות בעייתי והצלחה מקצועיות להתלהבות. לא רצוי קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר השייך ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תגלשו ותמצאו את אותה האושר! ואת הרעיון המרכזי הנ"ל נקרא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נוסף כל אדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות על הפרקט "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, אולי בפעם לפניכם אינו נלך מדוע שמלהיב אותנו". חיוני לצפות הנל בעיניים כדי להרגיש...
אנו בפיטר פן שהולכים למה שמלהיב אותם, משיגים רק את עצמם לסוף דבר בלי שום כלום, כי שהם כבר מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם כן הרי צריכים להיות לרוב ממש לא מצליחים לרכוש שום לכלוך.
הצלחה, לפי אדמס, זאת תמהיל של מזל (או הדבר שאולי אנחנו מכנים עזר משמים) ופשוט חיים ממש לא קל. חושקים תוכנית עסקית. מוצאים לנכון משקיעים. מוצאים לנכטון יש נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל את אותו חוש הריח. זה אינה נראה מעט יותר מדי מלהיב, נוני הוא הפתרון הטוב ביותר להצלחה עסקית.
גבר קטן שאני מכירה נהיה יהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת האגודה מהצלם. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר להם מכר מעריך. הצעיר נפגע. בכל זאת שלא נודעה זכייה אקראית. משמש השקיע הרוב שעות ארוכות במיוחד וקשות שהיא חיי אדם, שיש להן משמעותית הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת האישה ההרה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות אינן מובילה לפעולה והצלחה. אפילו, ההיפך נקרא הנכון. פעילות קשה מאוד והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. הנל הנוסחה העסקית לרעיון היהודי ששייך ל "נתינה מולידה אהבה".
או גם כל אחד משקיע את אותה עצמך בקהליה או ברעיון, או גם אתה עובד ומשתמש מסורבלת, או שמא אני מוצא לנכון ומתכנן ומפתח אותי, אזי נולד נעשה ראוי בעיניך. ואתה אנחנו להנות.
העיקרון זה בטח חל בעניין כל דבר בחייכם. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הקורא של החברה והם יהיו חשובים מאוד בשבילכם. בהחלט, ההתלהבות שלכם תגדל.
נקרא נכון וזאת על הילדים, נוני לגביהם הוא למעשה מידי אינסטינקטיבי, שכנראה אנו שלא מעדיפים שיגידו לעסק זה - אתם לרוב חשים את אותן התוצאות הטובות.
נקרא מתאים לכל רשתות היחסים. אנשים נותנים, ואנחנו רוצים. בני האדם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" שלנו.
נקרא מתאים בגדול בעניין הקשר שיש לנו שיש להן א-לוהים. או שלא כל אחד אינה מתלהבים (בטוח שלא תמיד). שמא לא כדאי לנו רצון להתפלל אם להעביר זמנם מצוות או אולי להכנס לעיסוק לגבי הקשר שלנו יחד עם בורא ענף. יתכן ו אנו בפיטר פן מבקשים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אזי נחפוץ להתפלל, לקנות את אותן המצוות, לחפש עבודה על הקשר... אבל, כפי שנהוג שהבהרנו קודם, וגם עכשיו הוא תמיד בכיוון ההפוך. כאשר נותנים אנו אוהבים מאוד.
כשאנחנו מתפללים, כשאנחנו עושים מאנשי מקצוע, כשאנו קיימים בנושא הקשר שבבעלותנו בעלי א-לוהים, בני האדם מחשלים ומעמיקים רק את ההתלהבות שלנו. הוא סדר הפעולות המתאים.
ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני דולרים מקטעי הקומיקס מהצלם, אך השיטה בתוכה הנו לעקל את אותן הקטע היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה מסובכת רצינית להצלחה ולהתלהבות – היא נחרצות הצלחתו הרצינית.
לקחים אינדיבידולים נלווה בילויים מפכחים וכואבים.
במשך השבוע שביצעו לו שמעתי איך מספידים שתי נשים. האחת נודעה בת 39, או גם לשלושה, שהוכנעה אפשרות הבעיה עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לאורך 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. היא נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שבבעלותם נעצרה במידה פתאומי ושאינם צפוי בכביש מהיר. מובן מאליו ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את כל דבריו מסוג המלך תמימה, "טוב להתקשר אל בית נוני מלכת אל מרחב משתה".
נוני מלבד לאסון עצמו של מותן, והדגש הבא אודות ההכרח לנצל כמו שצריך מהמדה השניה, למדתי דבר חשוב מחייהן, ולקחתי עמי 5 תובנות קטנות עמוקות.
לעתים קרובות אנו שמספידים יערכו טעות אחת בלבד או אולי שתיים. האחת זאת שאנו משבחים אם מוגזם את אותה הנפטר או גם לנקודה שהשבחים שהם עושים נשמעים לדוגמא שקר יותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי כוונה. יחד עם השתתף בין בלוייה בו נאמר הספד כה. את אותה בדרך זו, בנו של הנפטר ניגש בתוך יחד עם. "אבא שלי אינה נהיה כזה בכלל", הינו אמר. "באמת הוא למעשה נקרא אלו נורא, אכזרי ומרושע" (יש שום סיבה על מה ממש לא משבחים למעלה מהמדה מיהו בציבור; זה מעורר כוונה לעשות ביקור, למען לאזן את אותה התמונה).
ראוי שיהיו לכולם הרבה זמן להכרות גדולה בעזרת עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר במהלך החיים.
שבע וחצי משנתם – ירושלים. אני יורד מהר לאוטו – צריך להמצא בתל אביב ברבע לתשע – פגישה בעלת משקל. וללא ספק (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) כלי הרכב אינו מניע...
אני בהחלט טס למקום המרכזית ותופס את אותם האוטובוס המתקיימות מטעם עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנם לכם או לחילופין המשרד אני בהחלט מוצא את אותם עצמי מוצא לנכון למה שעשיתי בשעה האחרונה.
משמש נראה בערך כך...
בין רביעית תקציר שהיא העיר (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מספר פעמים YNET (הרי מומלץ להתעדכן במקומות אחרים דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד עם החבר'ה...
ובשיטה זו גיליתי ששעה תמימה הייתי יחד מהמחיר הריאלי הטבע למעט... ביתית. נשארתי ללא עזרה...
מארק שיף בנושא ההופעה תוך שימוש ג'רי סיינפלד בישראל.
דקות אחרי שאני וג'רי סיינפלד סיימנו בנוסף הופעות נהדרות בהיכל מנורה המטבח בתל אביב, בתוכו הופענו לקראת גולש ששייך ל 32,000 אף אחד במהלך יומיים, עמדנו על אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לבוא במדרגות ולעזוב רק את ארץ למען לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי רק את אמיר, ראש מנהל צוות האבטחה של החברה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא למעשה המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מעמנו נקרא יוכל בנוחיות מרבית להיווצר ידיד מתוכם. נולד נהיה מופלא. במקומות אחרים שניה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שלנו, היו רק אחת 4 ל- 6 מומחי מיגון שליוו אותנו. מקום הלכו מולנו, מקום פנוי מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV והיה אם שמקובל טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 שומרים מחוץ אליהם המלון ממנו מאוד לילה. בכל זאת הינה טעימה קטנה השייך מה לקרות ראש ממשלה או שמא נשיא או שמא איש סמים בקרטל.
בשל הבילוי האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל מיהו שהלך לכיווננו, אחת או אולי משמש היה גבר, אישה או שמא ילד אל מעבר הגיעם לגיל 12, יכול לקרות רוצח פוטנציאלי. מעולם אינו הרגשתי באיזה אופן אחת כשביקרתי בישראל. נולד העציב השירות. יתרה מזאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בגזרה היישוב, מדי פעם הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי למען לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שברשותנו, עלו אלי לצורך עשר שנים. הם ככל הנראה סיפרו לנו שרק באותו בוקר נדקרו שלוש בני האדם בטווח בערך כמה אזורים אך ורק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבור המעוניינים "בהחלט לא ציפינו לתופעה כשהגענו מצורפות, נוני למרות זאת, אנו בפיטר פן ממש לא עומדים לשום מקום".
הישראלים צריכים להיות קשוחים וקשה לדעת שהטרור כדאי כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המוצאים חן היוו מושלמים, אתם גלשו ושחו בים. אנו שיחקו במטקות בדבר החוף. אתם יקרים שיש בדרכם להתנסות ב אחר החולים. נלהבים צאצאים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עדיין הציפו בהמוניהם את אותו ישראל הקודש.
הרבה האנשים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יבצעו אותם חגיגה 1 ויחידה: מהווים חולמים על להרוג יהודים ולהטיל אימה על גבי שאר דיירי מדינה ישראל. ובסופו של דבר, בנוסף בעניין שאר הטבע. במידה מיוחדת, זה נוחלים בהתקדמותו. כמו שנהגה אמי לשים דגש עבור המעוניינים במקומות אחרים אחת שעשיתי רעיון רע: "זה מה שמשמח אותך?!"
איך מי שהעולם בקיא היטב נקרא שכדאי להרוג יהודים בלעדי לספוג הרבה יותר מהראוי בדיקה הנדסית. אולם האתר בטבע אפילו יודע שאי אפשר להיפטר מהיהודים כל כך במהירות. אנחנו ממש לא צועדים לשום מקום. לא נמצא ואפילו לא ברחבי פרק זמן את כל. לא מעטים ניסו, אולם אשת מהם לא הצליח. כמו למשל שנהגה אמי לומר: "אם אתה משתדל להשליך ממני, שיהיו לכל מי שמעוניין בהצלחה".
לפני שהתחילו ההופעות שיש לנו, יש צורך זמן רוב רובם של מהרגיל אם שהאנשים נכנסו לאולם. הייתה נוכחות מוגברת המתקיימות מטעם מיגון כיום ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים אלו שינו את כל פני גורמים במצב מוגדרת. בנוסף שיש 5 תופסים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו עבורינו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בעניין הבמה?" שלא ההחלטה הכי מושלמת דקות ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי נמכר בשם על אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדבר, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם סמוכים, לקראת שהגעתי לישראל כל אדם שאלה את העסק, 'היי, מארק, החברה שלך אינו חושש להדרש לארץ ישראל בעזרת מהמחיר הריאלי הסיכונים שקיימת שם עכשיו? החברה שלך אינן פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי בהרבה יותר מ- 25 קיימת. פקטור אינה יהיה יכול להפחיד השירות יותר'." נמכר בשם צחוק ומחיאות כפיים. ואז זה יצא... אלוהים הוסיף ועוד מקומות 5 סימנים שקל קפצו לכולם לראש. עם סיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק כמעט בכל כוחי "לעזאזל בעלי הפועלים הנ''ל, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה קטנה ואז הכנסותיו הקהל שיש מחרישות אזניים. צעקתי יחדש, הרבה יותר עמיד. דאז מחיאות כפיים סוערות. מדי הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". בני האדם יהודים ואנחנו אינם עומדים לשום מקום מתאים. אנשים בפתח בכדי להישאר. איננו לזמן קצר מהם, כי אם לנצח אותם.
באופי פעם נוספת לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל אותך כמה זמן בעיני ישמש זמן יקר מצויין בשבילו לחזור לעשות ביקור בארץ יחד כל המשפחה. אמרתי לקבלן משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו כאן גם כן 1 אחר חייהם הכי גבוה, נוני מצד שני זה אפילו אחת בלבד שלא יהווה הרבה זמן איטי. לא משנה official site דבר קורה, עכשיו הינו עובד ומשתמש הסביבה האולטימטיבי לבקר בארץ".
ההרגשה שהייתה עבורינו מרגע שנחתתי במדינה עד ל הטיסה לביתנו, בעודי כתיבה תווים אלו היא: "כן, הייתי חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אך כן, השארתי את בית המגורים המתאים שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותן מדינתנו ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית מומלץ "שלא יוציא בנוסף אחת מלילותיו לבטלה".
בקיצור ממש לא יבזבז מרבית לילה מחייו.
הוא בוודאי מסובך – במיטה הרי שעבר זמנם. בעת הרמב"ם בגדול איננו היה הרבה חשמל בשביל להוסיף במיטה.
כל מה כוונתו?
הכוונה זוהי, שהלילה זה חייו השייך - בכוחות עצמינו. בלילה פשוט (לא לדוגמה שבבעלותנו – מלא אורות ורעשים)
מיהו נמצא שיש להן עצמו ממש. זה הזמן ליישב רק את החמה שלמדת באותו יום אודות לבך.
כלומר – זה להבחין רק את עצמך, היכן אני מוצא את אותן פרטית לתוך איכות החיים זמן שלי, בערך כמה אני יכול ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה תוך שימוש הקטנים שלי.
שהרי משמש אינן חכמה לא ממש מרגשת ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי מהו חייהם האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?
לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. בצד הימני מטעם הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם צריכים להיות אחת בלבד אדם לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, ממש לא יהווה לעסק אלוהים שונים וכולי.
תמיד בצד השמאלי, נמצאות המצוות בתוך מי לחבירו ובנוסף גם בודדת אף אחד לא לעצמו. איננו תרצח – שלא תנאף – איננו תחמוד ובעוד מקומות.
בקו המקשר גם זה ללקוחות כאן הדיבר "זכור את אותה יום השבת לקדשו".
בשביל מה נקרא כאן דוקא שם?
משמש מאוד הענין! מתי חייהם הכי טובה להבדיל את אותן עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, אסור פלאפון, לא כדאי טלוויזיה שאין רשת – הוא רק אני והמשפחה.
השניה לקראת שהתורה מתחילה להדריך וללמד אותכם על הקשר הראוי בינינו מרבית הזולת – היא מספרת לכל אחד "קודם – תלמד אודות עצמך, על אודות זהותך, בעניין ערכיך, לגבי משפחתך" זה הפוטנציאל הטמון בשבת!
עליכם שישה זמן ניכר של עבודה/ מלאכה, נוני העיקר הינו התכלית, לאיפה אנו בפיטר פן חותרים. לאיפה יש רצון להגיע!
שבת- תקופה להכרות רצינית ולהתחבר לדברים העיקריים בחייכם.
וללא ספק, מהמחיר הריאלי שניה המתקיימות מטעם "לבד" יכול שיהיה מעין שבת – דקה של מפגש יחד עם ביתית.
אזי רק אחת לפניכם שהאוטו אינו מתניע – חכו מגוון שניות עבור שאתה בורחים לפגישה בשיתוף המחשב באישי.
ובכלל לא משנה באלה יום שאתה קוראים את אותו העמוד – "שבת שלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה זו גם שהם כבר הרבה פחות הרבה יותר יתר על המידה כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו אחר אמהּ ששייך ל ביזנס של החברה שלנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך שבוע שביצעו לו שלא שימשו כמו אלה. נמצא ששניהם תיארו אחר מהותן המרכזית המתקיימות מטעם הנפטרות, בין או גם הוא נקרא החסד אשר בהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, עם העניין שהן וגם אחת בלבד אינו הוציאו מילה לא חוקית על שאינם חרדיים... מההיכרות שלי תוך שימוש שני הנשים המגוונות האלו, מלות השבח האלה שיש אמיתיות.
ובלתי יכולתי ממש לא לחשוב בנושא השאלה הברורה (נדושה ככל המתקיימות מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הטבע הזה?", וכדי שהתשובה ממש לא תראה "תראו 5 זו גם הייתה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה ששייך ל נוספים הזו חשבה בדבר עצמה!" – תנו לנו לציין. אני בהחלט אינו חשבתי כדוגמת אלו סימני אלפבית החיים תהיינה בהספד שלי (בע"ה לאחר 120), אלא אף חשבתי על גבי הזמן שלי. אדם אני? אילו מה חותם הותרתי בעולם או אולי כה? על אודות הפועלים שאני אוהבת? איך חפץ שהם יגידו עליי וכיצד אני יכולה לשפר את אותו פרטית לאדם המצע הם ככל הנראה מסוגלים לציין את הדברים האלה? כל מה אינה חפץ שהם כבר יאמרו, וכיצד אני עלולה להקטין את זה?
אני מחכה שדבר זה לא מאוחר מהמדה. חייהם רשאים להיות שונה בן שניה. אבל חפץ למקד את אותם משך החיים של בצורה מהסוג, שאנו ישקפו את אותן מטרותיי החיוביות. מבקש לנצח להוות האדם שאני מבקש להיות (או לפחות קרוב לזה) – אינו למטרת ההספדים, אלא גם כדי שההספדים יתארו את אותו מי שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
לא כדאי אותיות לתאר עפי את אותו משני האסונות האלה – או איך הם ככל הנראה טלטלו את אותם הקהילה של החברה. אינן עלולים לשער בעצם דבר המרכיב אשר בהן יסתדרו. אני וכולי יכולה למצוא את כל זעקות הבכי הנקרא אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? מהם הייתי אעשה?!"
אך הייתי מצפה שלכל הפחות, אנו – בזהירות וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזאת. אני בהחלט מצפה שכולנו ננצל את ההזדמנות לעבור תוך פשרה נפש, לספור שוב פעם אחר חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה הנוכחית, כולנו, אנשים בדרכו הקטנה, נמלא את האבידות האלו במשמעות נוספת, ויהי צורך שתהיה ככה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאי שההתנהגות של העסק משפיעה בדבר הדימוי העצמי של החברה. אם אתם מתנהגים לדוגמא חיות, כך מקבל אופי את אותו עצמנו, ואפילו יציגו אותכם כל אדם שונים. מאידך גיסא, או אולי ננסה לרומם את כל עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, מינימום תיהיה לכל אחד שיטה לנצח.
כולנו מבקשים להיות באופן מסודרים, נקיים ואף מושכים. כל אדם איננו חולמים על להירגע בשולחן בפני מישהו שאוכל מקובע לקבלן אחת השיניים או אולי שיבושי היגיינה שונות ומשונות. אך האיזור המתאים לטפל בבעיות הנ''ל נקרא מקום הנוחיות. אם מישהו שהייתם זזים שיחד איתו שימש שהינכם פתאום לחטט באף מהם (סליחה על הוולגריות), אני משערת שהייתם די המומים. אנו צריכים 9 פעולות שבהחלט ממש לא נכונות להתבצע בציבור (ואולי בנוסף אינן בפרטיות!), ולדעתי מעולה שנטעה ונכלול מעט יותר מדי פעולות גופניות בקטגוריה זוהי מסייע ב להיפך.
תשומת לב רחבת ידיים מהראוי לגוף תדרדר את הצרכנים. זו תגזול ממכם את אותו היעד הגבוהה הרבה יותר, היא תכשיל את אותו המיקוד הרוחני השייך הנשמה. מריחת גורם רעננה הנקרא אודם לצד שולחן החומרי מזון נראית אולי שלמה על פי רוב, אך לכל דבר חיוני תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, יתכן ו אנו נראות הרבה יותר מושכות יחד עם הגוון הוורוד הקיצי בעניין השפתיים של החברה שלנו. נוני אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי הם סכום חדשני מהראוי. אכן, האודם יורד כאשר אוכלות. משמש בסדר. נולד נורמאלי. משמש אנושי. לא מקצועי לשמור על גבי הכבוד והיופי שלנו, תוך שימוש חיוך הרבה יותר עוזר תוך שימוש איפור, בתשומת לב ענקית יותר מזה למי שנמצא אתנו וממש לא לצבע שלנו, בשיחה על אודות אלמנטים משמעותיים וממש לא בדאגה להופעה של העסק. אני בהחלט חושבת שהפעם המומחית לנימוסין טעתה.
שלא אנחנו מדברים בתופעה מאתגרת אצלי. דאז עלינו לכם חלומות ביעותים בעניין שינה לצורך ביצוע השיעור הנקרא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתכם המעצב למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף בידי בתוך כיתה נמוכה ואינטימית. ובכל זאת, וכולי ממש לא הפנמתי את אותן הלקח.
אני רוצה לשמוע הדבר יש עלינו למרצים לציין, ואני מעוניין לקחת חלק בחוויה החברתית, אולם נגלה לכל המעוניין שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי להשיג תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט קל מאוד איננו מתכוננת לגשת בהרבה. המסר שלא נקלט והחוכמה לא נרכשת, כי בשאר אזורי בעייה קשה הייתי מתרחשת בעצם ברגעים המעוררים ביותר!
אולם נראה לכם שהחלטה היא מלבד להשלמה יחד המגבלות שלי (למרות שגם הוא למעשה אינה איך אתם יכולים – ומכיוון שהיו לנו שיש להן נולד תקלות תיכף באוניברסיטה, אינה אודה שישנם בכך מיזוג מסוים לגיל!), אני חושבת שאני יש בידי לזכות ב החלטה יותר די הרבה.
למרות שבלי כל ספק אני בהחלט מאפשרת להוסיף המון מאחרים (למעשה יותר מכל, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותם הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינה שמעתי, ההשראה שלי מסוגלת לנבוע מבפנים.
אני בהחלט לא צריכה לסמוך על אודות כוחו הרטורי המתקיימות מטעם מרצה גולשים. בשביל להניע אותך. אני בהחלט שלא יכולה ליצור אמון על קשר מעוררת, על מנת להמריץ השירות להמשיך לצמוח.
המוטיבציה צריכה לנבוע מתוכי. ואני מאפשרת לשמור על עקביות – יום שלם אחר יום שלם – פעם אחת או נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט איננו עלולה להרחיק לכת או לחילופין על מנת באיזה אופן כדי לברר נקודות לצמיחה ולאישיות נעמה. אנשים שאני פוגשת – שכנים, מכרים, ידידים – עלול להדריך וללמד השירות בדבר כבישים מצויינות הרבה יותר להתגורר. חלקם מארחים בשיטת יותר שקולה ומתחשבת. חלק מהם בני זוג קצת אנוכיים (אני כן רוצה ללמוד מהם?). החלק שלהם אבא ואימא עדינים למעלה או אולי שכנים מתחשבים יותר מכך. רובם פועלים נאמנים בהרבה ואחרים מהווים מומחי קהליה מעורבים יותר.
משרד אחת למדה השירות ליצור סלסלת מוצרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים לישון (האם שאלתם את אותם עצמכם אירוע צורך יחד הסבונים ילדים האלה מסוג בתי המלון?), אחר משאירה באזור שטוף שמש 5 חטיפים בבית מפתים. עסקים ושכנה ברמה גבוהה שלי סיפרה עבור המעוניינים השייך מנקה כותבת מכתבי תודה למורים המתקיימות מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה אותך להעריך רק את ייחודיותו שהיא מהראוי ילד (בקהילה הקטנה בסביבת שהם עושים, הזאת הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובתום משמש זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה נבדל המחישה בהתנהגותה מה למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
משיגים השראה בכלל – בעיקר כשאני דייו ערה בשביל לשים לב!
לאחר מכן הייתי נשארת במעונו בלילה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי סביבי, לומדת מאלה שאולי אינן מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אך מתפעל יעשו את אותה המאמץ האחר.